הכבד הוא הבלוטה הגדולה ביותר בגוף האדם. הוא אחראי על מגוון רחב של פעולות חילוף החומרים, פונקציות העיכול ופירוק רעלים, שרבים מהם הם חיוניים לתפקודי החיים ובריאות טובה. חילוף החומרים של השומן (הן מן המזון והן מפירוק רקמה שומנית) היא אחת מבין הפונקציות העיקריות הללו.

במצב של עומס פונקציונלי, חילוף החומרים של השומן בכבד עלול להיפגע ולהוביל להצטברות של שומן בתוך תאי הכבד עצמם. מצב זה מוכר בשם hepatic steatosis או בשמו העממי: "כבד שומני".

כבד שומני נגרם עקב שינויים בחילוף החומרים של השומן ברקמת הכבד. שינויים אלו עלולים להגרם ממגוון גורמי הסיכון ותנאים הכוללים את הסוכרת, השמנת יתר (בעיקר השמנה בטנית), תזונה עשירה בשומן, אנמיה ואלכוהוליזם כרוני. עם זאת הצטברות שומן בתוך תאי הכבד יכולה להיגרם גם כתוצאה משימוש בתרופות מסויימות (קורטיקוסטרואידים, אסטרוגנים), חוסר איזון הורמונאלי, משטרי דיאטה קיצוניים, חסרים תזונתיים מסוימים וחשיפה לחומרים רעילים במיוחד. בנוסף להגברת הסיכון לפתח כבד שומני, כל הגורמים הללו גם מגדילים את הסיכון לסיבוכים, לרבות שחמת הכבד, פיברוסיס (התעבות והצטלקות של רקמת חיבור אחרי דלקת) ואפילו למוות של תאי הכבד.

בדרך כלל אין תסמינים מיוחדים לכבד שומני ורק אצל החולים במקרים החמורים או המתקדמים יותר ניתן לראות סימנים של חולשה כללית, אובדן תאבון, בחילה, הקאות, איבוד משקל בלתי מוסבר וצהבת. מכיוון שכך, כבד שומני הרבה פעמים מאובחן בדרך אגב במהלך הבדיקה אולטרסאונד בטן מסיבות אחרות או במהלך בדיקות דם שגרתיות, שמצביעות על רמות גבוהות של אנזימי כבד מסוג ALT , AST ו-GGT.

חשוב לציין כי רמות גבוהות של אנזימי כבד אלה בדם אמנם אינן אופייניות אך ורק לכבד שומני ויכולות להגרם גם מסיבות ומחלות אחרות, ממצבים שונים כגון פעילות גופנית מאומצת, דיאטה עשירה בקלוריות ואפילו עקב הריון. אך עלייה מתמדת ברמת האנזימים הללו בדם היא בדרך כלל אינדיקציה חזקה של נזק לכבד ולכן יכולה לרמז על מצב של כבד שומני. אבחון מדוייק יותר של כבד שומני יכול להתבצע באמצעות אולטרא-סאונד בטני (כאשר מצב המחלה כבר בשלב מתקדם יותר יחסית) או על ידי ביופסיה של הכבד.

הגישה הטיפולית הטובה ביותר לטיפול בכבד שומני היא באמצעות שינויים באורח החיים, ובמיוחד בדיאטה ובהרגלי האכילה, בליווי דיאטנית ורופא. למעשה, הסיבה העיקרית לכבד שומני היא בדרך כלל תזונה לקוייה: צריכה רבה של אלכוהול, תזונה עשירה בשומן או בפחמימות ובאופן כללי – עתירת קלוריות, חסרים תזונתיים כמו חומצות אמינו חיוניות, חוסר בויטמין B-12, ביוטין וחומצה פנטותנית. ולכן מקומה של הדיאטה בתהליך הטיפולי נעשית חשובה עוד יותר כאשר בוחנים את שתי הגורמים העיקריים הנוספים לכבד שומני – השמנת יתר וסוכרת, שהם בעצמם תוצאה של הרגלי תזונה לא בריאים.

הטיפול בכבד שומני כולל בראש ובראשונה מעקב תזונתי, הגבלת קלוריות על פי ההמלצות במטרה להביא לירידה במשקל במצבים של השמנת יתר. כמו כן, הגבלת הצריכה עד כדי המנעות של שומנים מהחי כגון חמאה, גבינות שמנות, בשר אדום, מרגרינה וכן אלכוהול וממתקים. כן מגבילים (אם כי בצורה מתונה יותר) את השומנים מהצומח כמו שמן זית ושמנים צמחיים אחרים, למרות שהם נחשבים בריאים יותר מאשר שומנים מהחי. את הבשר בתפריט היומי יחליפו בדרך כלל דגים שמהווים מקור טוב של חומצות שומן מסוג אומגה 3.

התזונה צריכה להיות מאוזנת היטב, ולהכיל את כל רכיבי המזון החיוניים והרבה ירקות ופירות, שעשירים בחומרים נוגדי חמצון, ויטמינים, מינרלים וסיבים תזונתיים. צריכה של חומצות אמינו על בסיסי גופרתי (מתיונין, ציסטאין ו ציסטין) חשובה גם כן, שכן הם ממלאים תפקיד מרכזי בתהליך הדטוקסיפיקציה (נטרול רעלים) בכבד. מקורות טובים של חומצות אמינו גופרתיות כוללות שום, בצל, כרישה, ברוקולי וכרוב.

התפריט הטיפולי צריך גם לכלול שפע של מים, החיוניים להוצאה תקינה של רעלים מהגוף, וכן עדיף להתבסס בעיקר על מזון אורגני, שלא כולל הרבה חומרי הדברה וכימיקלים מלאכותיים נוספים שרק עלולים להעמיס על הכבד ולהסב לו עוד נזק.

ודבר אחרון – על מנת להגביר את ההשפעות החיוביות של תזונה בריאה, רוב הדיאטנים גם ממליצים על שילוב של פעילות גופנית סדירה כגון שחייה, צעידה, ריצה ורכיבה על אופניים.