שלום לכולכם,
כפי שאתם יכולים לראות עשיתי מתיחת פנים לאתר שלי, ואני מזמינה את כולכם להיכנס ולהתרשם.
חוץ מזה, החלטתי לפתוח גם בלוג. "למה?" אתם שואלים? מכיוון שאני רואה בבלוג המתעדכן מידי זמן מה חשיבות לתיכה והעצמה בכל מי שרוצה , שנמצא או לא נמצא עדיין בתהליך מסוג זה ובכך לחזק ולתמוך באנשים שחווים בכל יום התמודדות של עמידה מול פיתויים, מצבים שבהם הם נדרשים להתעלות מעל עצמם ולהתרחק ממזונות שבפירוש – מזיקים להם ומביאים אותם למקומות לא טובים ..
אמירת "לא" לאותו אוכל מזמין או מאפה חינני עם ניחוח משכר הוא תהליך שאצל אנשים מסוימים בא יותר בנקל אך אצל אחרים היא כרוכה במאמץ רב וקשה מנשוא שלא תמיד מצליח.
אני פה כדי להזכיר שכולנו בני אדם. לכולנו עליות ומורדות (אגב, בכל תחום בחיינו..). אינני מסתכלת ומתרכזת ב"חטאים" שמידי פעם עשויים להתעורר אלא עוברת מיד להעצמת הגדולה האמיתית והיא שינוס המותניים וההתמודדות עם המצב – איך אני ממשיך הלאה מכאן? האם אני בוחר לברוח לחלוטין, לצאת מהמסגרת.. (לאן זה יקח אותי? איך אראה בעוד שלושה חודשים אם אבחר כך?) או שאולי אני מבין שאני בן אדם עם תשוקות וחולשות (אבל גם עם הרבה אופי, והצלחות בחיי והישגים) אך בכל זאת אני ממשיך, כי אני חזק ויכול.
ולכן, אדם שמבין שלא הכול שחור או לבן אלא שיש הרבה אפור באמצע, כלומר מבין שמדי פעם ישנן רגרסיות בתהליך אך מיד חוזר לעצמו ומנסה לתקן – הוא האדם שיגיע רחוק מבחינת תהליך הירידה במשקל. הוא זה שלא יקפוץ בין מסגרות (שבניהן הוא יעלה כמה ק"ג טובים בכל פעם) ויתחיל כל פעם מחדש עם כל מה שכרוך בדבר.
אני רואה את ההקפדה על תזונה נבונה, בכמויות הנכונות, בשילוב עם פעילות גופנית – כל זאת כאורח חיים, זאת אומרת חיים נכון לא רק לפרויקט של החודש הקרוב או לחצי השנה הקרובה (כשנגמרת לי הדיאטה) אלא מהרגע שמתחילים ועד 120. ולכן, אורח חיים איננה קלישאה יותר, אלא בהחלט מושג שכדאי מהיום והלאה לאמץ חזק בתודעה.
אז בואו ניקח את עצמנו בידיים ונעשה לנו שבוע נפלא..
שיהיה בהצלחה
ושילך עד כמה שניתן – בקלות
נשתמע,
נטע