אהלן,

מקווה שהשבוע האחרון עבר בהצלחה ובאופן כללי עמדתם ביעדים שהצבתם לעצמכם (גם אם לא, זיכרו שהכל ניתן לתיקון ולא קרה שום אסון).

הפעם הייתי רוצה קצת לגעת בנושא שנוגע כמעט לכולנו: הפיתויים – ממ.. כן, אותם מזונות (שעל פי העדפה כמובן משתנים בין אדם לאדם) שפשוט .. –  לא פשוט לנו איתם!

אצל האחת החולשה באה לידי ביטוי במאפים המתוקים, ואצל השני אלה המאפים המלוחים דווקא שהוא לא עומד בהם. אצל האחת אלה הגרעינים המלוחים שכפי שכולנו מכירים – יכולים להיות בור ללא תחתית ברגע שמתחילים ואצל האחר (בעלי ) זה הפופקורן המלוח ונוצץ מחמאה…

כך או כך – לא נתקלתי באדם שאין לו חולשה עם העדפה זו או אחרת למזון מסויים, אך עם זאת –אנחנו שונים בקושי שלנו בעמידה מול פיתוי מסויים. אכן! אצל אדם אחד יהיה קל הרבה יותר לוותר על סופגניה מתוקה מלאחר (שאוהב גם כן).

במאמר מוסגר, לפני שאני נותנת כמה כלים מעשיים להתמודדות לא פשוטה זו, חשוב לי לציין כי כאשר מזהים קושי מסויים אצל מטופל אני לא דוגלת בהימנעות מלאה אלא בדרך כלל נותנת ומאפשרת מקום למחשבה ואת החופש להחליט האם הוא באמת זקוק לאותו מזון או לא.

אל תטעו, לא תמיד כשאוכלים את ה"דברים האסורים" אנחנו לא בסדר. בסופו של דבר מה שיקבע הוא האם לקחנו החלטה שקולה (לאכול / לוותר) או שנתנו לבולמוס להשתלט עלינו. ברגע שאנחנו עוצרים למספר שניות ונותנים לעצמנו להחליט– גם אם נגיע למסקנה שאכן כדאי לי לקחת מעט מהפרי האסור (כדי למנוע נפילה עתידית או מכל סיבה אחרת), תהיה זו החלטה נכונה עבורי.

כי ברגע שנלמד להיות מחוברים לעצמנו מבחינת הצרכים האמיתיים שלנו, הירידה במשקל העודף תגיע מעצמה.

ובכל זאת, בהנחה שהגענו למסקנה כי אנחנו רוצים להיות השבוע חזקים מהרגיל (אני חוזרת לנושא שהתחלתי איתו)  הנה מספר טיפים איך לומר לא ואיך לעזור לעצמי להגיע למקום של שליטה :

ראשית, הדבר הכי חשוב בעיני בא לידי ביטוי במשפט: רחוק מהעין – רחוק מהפה! מזונות מתוקים, מלוחים, שומניים..או לא ממש חשוב מה (כל דבר שקשה לנו איתו) – חייב לא להיות בהישג יד. דהיינו, אנחנו מרחיקים פיזית ומוציאים מהסביבה הטבעית שלנו (מקום מגורנו) מזונות שיכולים להפיל אותנו. אז קדימה, קחו קופסא גדולה והכניסו לשם את כל מה שהייתם מעוניינים להרחיק מהבית.

בעיה נפוצה מאוד יכולה להופיע בעת הקניות בסופר מרקט, או למשל בטיול בקניון כשלפתע מציפים אותנו ריחות לא צפויים עם ארומה כל כך מוכרת ונפלאה.. כן, זה מגיע מהמאפיה הסמוכה שזה עתה סיימה להפיץ לכלל עם ישראל באגטים חמים או קוראסונים. במקביל נשמעת לנו כריזה נעימה שמזמינה אותנו (כמעט אישיתJ.. אנשים יכולים לשמוע קול קורא רק להם) לבוא לחטוף את מה שזה עתה יצא מהתנור.

ולכן, אנחנו עוצרים רגע ומתחילים לעשות עבודה מחשבתית. עצם העצירה לפני ההתנפלות כבר תשנה לחלוטין את כל ההתנהלות שלכם מכאן ואילך. כל החלטה שתקבלו החל מעכשיו תהיה הרבה יותר נכונה. קבלו החלטה מהירה. החלטתם שלא? פיזית, ומיידית מתרחקים מהגירוי. האמינו לי, זה אמנם נשמע כמו קלישאה אבל זה עובד.

פעולה נוספת, שאולי תשמע לכם מעט טיפשית אבל בהחלט עובדת והיא: להתחיל לייחס למזון הלא רצוי, מחשבות לא נעימות כגון: זה רעל בשבילי.. אני כבר מרגיש את תחושת החרטה שאחרי.. ובמקביל מחשבות מאוד נעימות ומחזקות על כמה אני תורם לעצמי, הגוף שלי מעריך אותי שאני לא עושה לו נזקים. עצם קשירת האסוציאציות השליליות לסיטואציה, תרחיק אותי מהסיטואציה.

אז, שיהיה לכם שבוע קל, בלי התמודדויות רבות מידי…

ונשתמע בפוסט הבא…