בוקר טוב לכולכם,
מה שלומכם? אני מקווה שהייתה לכם שבת נהדרת עם מעט מנוחה לקראת השבוע החדש הבא עלינו לטובה.
והיום אני רוצה לדבר איתכם מעט על נושא שמטריד רבים מאיתנו ובפרט אנשים שהם "למודי דיאטות" עם עבר עשיר בעניין והוא – היציאות מהמסגרת
ולמה הכוונה? אתם כבר בוודאי יודעים ומכירים את התחושה שאם עד עכשיו הכל היה תחת שליטה, הארוחות מסודרות עם הרבה מודעות ומלווה בהרגשה טובה מאוד עם המשקל – לפתע וללא אזהרה מוקדמת, ובכלל בלי להתכוון, אנחנו מתחילים ל"עגל פינות". . לא מדובר על מעידה חד פעמית או אי עמידה בפיתוי אלא על עיגול פינות, הולך ומתמשך, הולך וצובר תאוצה ולפתע – זה כבר לא מרגיש אותו דבר כמו לפני חודש. התנהגות זו יכולה להיות תוצאה של סיטואציות שונות ומגוונות אבל בסופו של דבר אנחנו מדברים על אותה תוצאה והיא היציאה מהמסגרת.
במצב שכזה עלינו לחזור אחורה במחשבה ולנסות לראות מה היה האירוע הראשון שהביא אותנו לכך:
אולי נגלה שזוהי החתונה האחרונה שהלכנו אליה והיה קשה מידי לוותר על הקינוחים. ביום שלמחרת, הקיזוזים נראו פתאום לא רלוונטים ואז ממשיכים את החטיפות הקטנות.. וכן הלאה עד לשישי שבת הבא – כשיוצאים למסעדה ואז מתחשק להזמין אוכל טעים, והרבה .. כי הקיבה לאט לאט מגדילה את נפחה ודורשת יותר.
אולי נגלה שזוהי תוצאה של החג האחרון שהיה ואחרי כל הארוחות חג פשוט הרשיתי לעצמי יותר ואני מתקשה מאז להפסיק בהרגל זה.
אולי אני נמצא/ת במצב רגשי נסער מהרגיל, מה שמביא אותי לאט לאט להיות פחות מחוייב ולהיכנס ללופ של "אני רוצה להפסיק אבל לא מספיק מרגיש חזק לכך במצבי הנוכחי".
ועוד ועוד..
לא משנה מה הביא אותנו לכך, עלינו לדאוג שזה ייפסק. יציאה ממסגרת מקנה הרבה פעמיים תחושה של אי יציבות ועצבות (אשר גוררת שוב התנהגות חוזרת ונשנית זלילות לא מבוקרות) והחזרת השליטה לידיים שלנו תחזיר לנו את הביטחון ותחזק אותנו מאוד.
רק אנחנו יכולים להביא את עצמינו לכך! אנחנו יותר חזקים ממה שנדמה לנו! ואנחנו לא תמיד מבינים לאילו מקומות נהדרים אנחנו יכולים להגיע אם רק נאמין בכך!
אל לנו להגיע למשקלי שיא חדשים כדי להבין את הנזק שאנו עושים לעצמינו. בואו נתפוס את זה הרבה לפני כן, כבר כשהתחושה בתהליך הופכת מעט רופפת.
ראשית: מנהלים יומן אכילה. כמה שיותר מהר, כבר באותה השנייה. יומן אכילה הוא דף שעל גביו רשומים כל ימות השבוע, ימים א' – שבת כולל, ובהם 3 ארוחות ביום: 3 עיקריות ו-3 ביניים. החל מהרגע הזה, כל מה שנכנס לפה – נרשם. אין מאכל (אפילו מסטיק) שנאכל והוא לא מופיע על הדף. מידי לילה, לפני השינה יש לבחון כיצד התנהלתי היום.
כל יום שעבר בהצלחה מזכה אותי בכוכבית. מספיקים מספר ימים בודדים של שליטה ואנחנו בחזרה "על הסוס".
ימים שלא עברו בהצלחה, יש להבין מה היה בהם. ממש ללמוד את יומן האכילה ודרך כך להכיר את עצמי. למה אכלתי שטויות מיותרות אחרי הצהריים.. האם אני לא מרגיש שהיה לי צורך אמיתי בכך או שבאמת לא יכולתי אחרת.
לפעמים עולים במוחינו מידי פעם משפטים שמוציאים אותנו מעט מאיזון וגורמים לנו לחשוב כמו: "למה אני צריך לוותר", "חיים רק פעם אחת", "למה אני צריך לשים לב ולהיות מודע לכל מה שנכנס לי לפה, אני רוצה שחרור אמיתי". משפטים כאלה שצצים מידי פעם יכולים להביא אותנו למרדנות טבעית בתהליך ולכן חשוב מאוד לא להקשות על עצמי מידי. עלי להיות קשוב לי ולגופי ולתת לו את מה שהוא זקוק באמת.
כמו כן, זיכרו שכל אירוע בחיינו, שקורה לטוב או לרע – עניין השמירה מלווה אותי תמיד לצד אותו אירוע. התנהגות האכילה איננה צריכה להיות תוצאה של איך שאני מרגיש ביחס לאותו אירוע כי זיכרו:
דיאטה איננה פרוייקט שיש לו התחלה ויש לו סוף, אלא אנו מדברים (ולא, זו איננה קלישאה) על דרך חיים. מעכשיו ועד 120. לחיים טובים יותר, בריאים יותר, ארוכים יותר ואיכותיים יותר.
היא תלווה אותנו בחיינו הנזילים והמשתנים כל הזמן. עלינו רק לעשות את ההתאמות הדרושות והכל יזרום.
שיהיה שבוע קל ונפלא.
נטע
) זה הפופקורן המלוח ונוצץ מחמאה…