שבוע טוב לכולכם,
כל אחד ואחד מאיתנו חווה בחייו שבועות עמוסים יותר ושבועות עמוסים פחות.
לסטודנטים שביננו יש את תקופות המבחנים הלחוצות (בפרט אם הם מלוות בעבודה מהצד) שמעיקות מאוד ולא משאירות זמן "לחשוב או לתכנן את התהליך", להורים מביננו יש תקופות יותר עמוסות עם הילדים (דוגמת חופשת הקיץ שבאה עלינו לטובה ) שבהן נמצא עצמינו מסתובבים עם הילדים בתוך שפע של פיתויים בקניונים) ובכלל, תקופות עמוסות יותר בעבודה למשל.
מאחר ואנו רוצים להספיק הכל, איכשהו תמיד תהליך ההרזיה שלנו נדחק הצידה עם התירוץ האולטימטיבי והידוע מראש – "לא היה לי זמן! ואיתו ההסברים: "חטפתי בין לבין.." "לא התעמלתי.." "הארוחות שלי לא היו מסודרות.." "מאוד ניסיתי ומרוב שרציתי לא הצלחתי" וכיוצא בזה.
הפעם אני רוצה לדבר אתכם על הזמנים האלה, בהם אתם מרגישים שאינכם מספיקים כלום, ולומר לכם שזה בסדר לפעמים לשים את התהליך על אש נמוכה יותר ולהוריד מעט פרופיל מבחינת מאמצים.
זוכרים את נוהל בלת"ם שדיברנו עליו באחד מהפוסטים הקודמים? גם כאן זה מעין סוג של נוהל בלת"ם שאנו ננקוט בו כפי שאסביר כעת אבל השינוי יהיה קודם כל בצורת החשיבה. קו החשיבה צריך להיות כזה:
"מותר לי בתקופה הקרובה (חייבת להיות מוגדרת בזמן.. מקסימום אם לא נספיק – נאריך אותה), להוריד מעט פרופיל בתהליך". מה זה אומר? "אני עדיין נשאר במסגרת אבל המטרות שלי והפעולות שאנקוט במטרה להגשים אותם יהיו יותר ריאליות ומתאימות לתקופה הקרובה שהיא עמוסה במיוחד."
כך למשל, מטרה כמו שמירה על המשקל תחשב בהחלט להישג בתקופה זו (לא תהיה עלייה אבל מצד שני גם לא ירידה).
צריך להבין שבתקופות שהן לחוצות יותר, מובן כי לא נוכל לתת בתהליך שלנו את המאמץ שאנחנו נותנים תמיד. לשם כך נצטרך להגדיר לעצמינו מה אנו מוכנים ויכולים לעשות מבחינה פרקטית באותם השבועות ומה לא ניתן.
לדוגמה: "אני מנהל חשבונות. בשבוע הקרוב, אמצע החודש קיים לחץ רב בעבודה. הפעולות שאני מסוגל לעשות למען התהליך שלי יהיו רישום אכילה והימנעות ממתוקים. כמו כן, אוכל עד שובע ולא מעבר". המטרות (שקשורות בהתנהגות עם אוכל) כפי שהצגתי בדוגמה זו הן בהחלט ריאליות והכי חשוב היא התפיסה: "אני אוכל לעמוד בהן, אצבור הצלחות קטנות ולא אהיה מתוסכל". סביר להניח שגם במצב זה, המשקל לא יראה עלייה.
דוגמה נוספת: "אני אמא לשלושה ילדים קטנים. בחופשת הקיץ, בימים בהם אבלה כל היום עם הילדים מחוץ לבית, ארשה לעצמי לאכול משהו מוגדר בחוץ פעם אחת באותו יום אך במקביל אקפיד להביא בתיק אוכל לנוהל בלת"ם (פירות, ירקות או פריכיות או כריך אם הספקתי להכין..) ואשתדל לא לוותר על הפעילות הגופנית. "
שימו לב, בצורה שכזו אנחנו לא מזניחים את התהליך . ההיפך, אנחנו עם היד על הדופק ולמעשה, עושים תאום ציפיות ביננו לבין עצמינו אשר משתנה בהתאם לאורח החיים הכל כך נזיל.

אז להשתדל להיות רגועים
ונתראה בפוסט הבא

שבוע נפלא לכולכם..
החגים האחרונים של השנה עוברים להם (גם שבועות כבר מאחורינו..) ולאט לאט בלי לשים לב, מגיע אלינו הקיץ  ואיתו תקופת החופשות והנופשים.  אני רוצה לשתף אתכם היום בעובדה שבדיוק חזרתי מצימר בצפון ולאור החוויות האחרונות שלי עם האוכל שם, לדבר על איך מתנהגים ומתנהלים נכון עם האוכל בחופשה (חופשה מכל סוג – מלונות, צימרים, וכן, גם בתורכיה עם "הכל כלול",  וזה אפשרי – תשאלו את המטופלים שלי )

אז ככה, חשוב להבין שלושה דברים עיקריים שקשורים לאוכל בחופשה שלנו:

1. חוסר וודאות אדירה לגבי מה אנחנו מכניסים לפה (גם אם אכלנו רק גבינות, סלטים, יוגורט וחביתות..)
2. מאחר ובדרך כלל אין לנו כל כך שליטה על הכנת האוכל או ידיעה על מה הוא באמת מכיל – לכמויות שנאכל, יש חשיבות אדירה.
3. לכל מעידה – יהיה מחיר! כמו שלכל עמידה בפיתוי – יהיה פידבק חיובי מהמשקל.

ומכשהבנו את שלושת הדברים הללו, נראה כיצד מתנהגים נכון בלי לוותר על ההנאה.
נטפל תחילה בסעיף הראשון:
כדי להקטין עד כמה שאפשר את חוסר הוודאות, הדרך הכי טובה להתנהל היא פשוט לשאול שאלות. למשל :-

• האם התפוח אדמה מוקרם? במה הקרמתם אותו?
• הדג מטוגן או אפוי? איזה דג מוגש (ישנם דגים שמנים יותר כמו נסיכת הנילוס, דניס..)
• השמן מגיע כבר בתוך הסלט? אפשר לקבל אותו בנפרד? אפשר לקבל רוטב בנפרד?
• כמה אחוזי שומן יש בגבינות? אפשר לקבל גבינות עד 5% שומן?
• יש איפשהו פינת דיאטה?

שאלות מסוג זה מאוד יפקסו אתכם, ועדיין תוכלו ליהנות מהשפע הרב. לא להתבייש "להטריד" את המלצר או המלצרית שלכם – אלה שאלות לגיטימיות, ואם עדיין תרגישו לא בנוח, תוכלו "לצ'פר" אותו או אותה בטיפ…

לגבי הסעיף השני – עניין הכמויות. עקב האכילס של רבים וטובים הסובלים מעודף משקל.
כן, כאן צריכים להיות חזקים מאחר ושמירה על הכמויות הנכונות היא קריטית כשרוצים לעבור חופשה בשלום ובלי לשלם מחיר קלורי יקר. אז כמה לאכול? הרי מחוץ לבית קשה יותר למדוד כמויות כפי שאנו רגילים בבית.
ולכן, הכלל המנחה יהיה: לאכול עד "שובע מינוס". זהו כלל פשוט שאומר "אני עוצר אכילה כשאני שבע". יותר פשוט מזה??

כדי לשמור ולהצליח עם כלל זה, חייבים להיות מרוכזים, וקשובים למרכז השובע והרעב שלנו. לשים לב מתי הגוף מאותת על שובע ובאותה השניה ממש – להפסיק לאכול!

לא להיגרר אחר מחשבות טורדניות כגון "עוד שעתיים אני שוב יהיה רעב ואין לי אוכל זמין מתי שאיהיה זקוק לו" (כאן אני עונה – "אז זהו, שבחופשה יש לך הרבה יותר, רק צריך להבין את זה". עוד לא פגשתי מישהו שחזר רעב מחופשה ממחסור באוכל ). וכן, אם תהיה רעב עוד שעתיים – אז תאכל ארוחת ביניים, זה בסדר (תמיד אפשר למצוא פרי..)

כמו כן, כדי לשמור על כלל זה, חשוב מאוד, יותר מתמיד לאכול לאט (לתת להורמוני השובע הזדמנות להתבטא) ליד השולחן, לא לחטוף שטויות בין לבין ולאכול רק בארוחות עצמן.
במידה ומדובר על פנסיון מלא, מדובר על כמויות אדירות של אוכל והיצע ענק של מבחר. לא חייבים ללכת לכל הארוחות. בניגוד ליום יום, בו אני כן ממליצה על ריבוי ארוחות (שלוש עיקריות ושלוש ביניים), במקרה של חופשה, לא חייבים. אפשר לפתוח את היום בארוחת בוקר מאוחרת (גבינות, לחם מלא, ביצה, ירקות וסלטים בשפע..), ארוחת ביניים טובה המכילה פירות או דגנים וארוחת ערב מוקדמת שהיא הארוחה המבושלת בדרך וכך לסגור את היום מבחינת אוכל.

ועכשיו נדבר קצת על  על הסעיף האחרון שהזכרתי. למה הכוונה לכל מעידה יש מחיר?
הכל שאלה של מה תכננתי מראש, הן אם בעזרת הדיאטנית שלי, הקבוצה בה אני נמצא, הקואצ'ר שלי או כל מסגרת אחרת שבה מישהו חיצוני מפקח על תכנית ההרזייה שלי. נניח למשל, כי תכננתי בשלושה מתוך ארבעת הימים בהם אני בחופשה במלון לאכול פרוסת עוגה אחת / כל מאפה אחר (כי אני יודע שזו החולשה שלי). כמובן מאוד חשוב לעשות תכנונים ריאליים. הגבלה כמו "לא לגעת בשום עוגה" סביר שתביא לנפילה רצינית ביום הרביעי והאחרון על בופה שלם של עוגות.

כך, כשיש מגש עם פרוסות עוגה מול עיני ואני אוכל רק פרוסה אחת בכל אחד משלושת הימים הראשונים של החופשה – הרי שעמדתי בתכנון שהצבתי לעצמי והצלחתי (ולא בניגוד למה שרבים בתהליך חווים כמעידה – " אכלתי עוגה").
 למעשה רק אם אוכל יותר, למשל גם ביום הרביעי – הרי שבעצם מעדתי, ולמעידה הזו יהיה מחיר עקב קלוריות לא מתוכננות.

בסוף החופשה אפשר לעשות הערכה של: כמה חרגתי? כמה אכלתי לא לפי התכנון? מה לצפות מהמשקל?
התכנון מראש הוא מאוד חשוב. הוא מקנה ביטחון בתהליך, תחושת הצלחה לצד אי ויתור על מה שבאמת חשוב לי (גם העוגה וגם התהליך חשובים לי), ומלמד אותנו את ערכים של שליטה ומידתיות.
טיפ אחרון לחופשה: בכל הזדמנות – עיסקו בספורט. בין אם זה חדר הכושר שבמלון, הליכה ביישוב שבו הצימר ממוקם, או שחייה איכותית בבריכה המקומית. כל דבר יעזור.

שתהיה חופשה נעימה
ושבוע נפלא.

הי חברים, מה שלומכם?

בעוד מספר ימים נחגוג את חגיגות יום העצמאות. ומה יותר ישראלי מלקחת את המנגל, הבשרים, הסלטים, השתיה (ועוד.. כיד הדימיון) ולהעמיס את כל הקלוריות הללו במכונית אחת בדרכינו הסלולה ישר אל עלייה חדה ולא משתמעת לשתי פנים במשקל.

מי שלא מכין עצמו כמו שצריך לסיטואציה של שפע של אוכל, המוגש לאורך זמן רב, חם וטרי – יכול להתחרט על כך מאוד בסוף היום.

אז בואו נחשוב ביחד מה יש לנו ביום שכזה?

אנחנו מתמקמים בפינה מוצלת ביער, ולפנינו שפע סלטים. חלקם נראים תמימים וחלקם ברור לנו לחלוטין שרצוי שלא נתקרב. כדי למנוע את ההתנפלות המתבקשת מאוד מומלץ טרם הנסיעה לאכול ארוחת בוקר קלה – קורנפלקס עם חלב או כריך גבינות ואפילו לקחת עוד פרי לדרך– העיקר לא להגיע מורעבים. מי שמנסה לחסוך את הקלוריות הללו בשביל הארוחה העיקרית הרי שדינו יהיה לאכול כמות של 3 ארוחות בארוחה אחת מרוב רעב. שלא לדבר על ההרגשה הלא נעימה שאחרי..

מאחר ובדרך כלל מדובר על יותר ממשפחה אחת החולקת את הארוחה, מומלץ שלפחות אנחנו נהיה אחראים על הסלטים שאנחנו מביאים.

את סלט הירקות הערבי מסורתי, הקצוץ דק (המכיל מלפפונים, עגבניות, פטרוזיליה, בצל ומיץ לימון)– כבר כולנו מכירים. מומלץ מאוד

סלט עגבניות שרי מומלץ גם הוא:

• חבילת עגבניות שרי שטופות היטב וחתוכות לחצאים
• בצל ירוק – כ-5 ענפים לפחות
• 1/3 קופסת זיתים שחורים פרוסים לטבעות
• 1/3 קופסת זיתים ירוקים פרוסים לטבעות
• חופן צנוברים קלויים
• כף שמן זית
• מלח, פלפל

וכמובן,  מומלצים ביותר כל סלטי הכרוב והחסות למיניהם. כל עוד שומרים על כמויות של עד כף שמן לכל הסלט.

תוך כדי שאנו ממתינים, מתחילים להגיע הבשרים. וכמובן, שקודם מגיעים אל השולחן הבשרים הפחות מומלצים – נקניקיות וקבבים. אנא, דלגו.

אמרו לעצמיכם כי אתם שומרים את קיבתכם לדברים הטובים ביותר עבורכם ועבור התהליך שלכם.

והנה לא עוברת רבע שעה וכבר יוצאות להן הפרגיות. למרות שאין לזלזל בעובדה שכל פרגית נעה בסביבות ה-250 קלוריות, פה אתם כבר קצת חופשיים יותר. איכלו לאט, ליד השולחן, בשילוב עם הסלטים. אפשר גם להוסיף חתיכת חזה עוף, שוקיים וכד'.

מומלץ להימנע מהפיתות ולהתרכז בבשר, וכמובן מיותר להזכיר כי אין לגעת במזונות כמו צ'יפס וחצילים מטוגנים. בשרים כגון: כבש, אברים פנימיים וכנפיים מכילים כמות גבוהה מאוד של שומן רווי וכולסטרול ולכן עדיף להתמלא מהבשרים הרזים יותר שהזכרתי.

חשוב להזכיר כי אם אתם מחובבי הסטייקים, איכלו סטייק אחד בלבד וסלטים בלבד כארוחה בפני עצמה וללא בשרים נוספים.

אני מביאה לכם בזאת את הערכים הקלוריים כדי לסבר מעט את האוזן ולראות על מה מדובר:

שיהיה חג עצמאות שמח ובהצלחה!

החג מאחורינו..
ועוד איזה חג – פסח.. רבים מתלוננים שאין מה לאכול בפסח – ואיכשהו הישראלי הממוצע עולה  כשלושה ק"ג בחג שכזה, הכיצד? בקלות – כשאין מה לאכול – אוכלים מה שיש.. ומה יש? מזונות קטנים בנפח אך צפופים מאוד קלורית (מצות, עוגיות לפסח הן רק חלק קטן מהדוגמאות) ובגלל שפחות שבעים, אוכלים עוד ועוד.
אז יש מביננו שלקחו זאת בחשבון (גם מניסיונות העבר) ועברו את החג בצורה טובה מאוד, עמדו בכל היעדים שהציבו לעצמם טרם החג ויכולים להיות גאים בעצמם ביום שאחרי. ויש רבים וטובים, שחשים שהם צריכים להתנער מעט, להדק חגורות ולהיכנס למסגרת.
כדי להבין לאיזה צד של המתרס אתם שייכים, בדקו עם עצמיכם – האם אני מרגיש שאכלתי יותר מידי (מבחינת כמויות), כלומר האם סיימתי כל ארוחה כשאני מתקשה להתרומם מהשולחן?
האם עברתי את גבול הטעם הטוב מבחינת נשנושים בין לבין? עוגיות לפסח? חטיפים?
האם הרביתי לאכול בחוץ? (אכילה שחוסר הוודאות בה הוא גדול מאוד וכמות הקלוריות בה תהיה תמיד גבוהה יותר)
וכמובן –אינדיקציה טובה מאוד שתעזור לנו היא השקילה, לראות היכן אנחנו נמצאים.
אם עניתם על מרבית השאלות בתשובה כן, ולסיכום – השקילה אישרה את חששותכם – הרי שיש לנו עבודה.
אז מאיפה להתחיל?
באופן כללי, אני לא בעד דיאטות קיזוז ואני חושבת שבכל מקרה יש לעשותן תחת ביקורת ומעקב צמודים של דיאטנית קלינית. עם זאת, אתן היום מספר טיפים, על מנת להכניסכם לעניינים:

• ראשית, הוציאו מהבית כל מה שלא רלוונטי לתהליך. כן.. כבר עכשיו.. לא לפחד.. לקחת קופסא גדולה ולהכניס לתוכה את כל השאריות של פסח: את העוגיות, ואת החטיפים והשוקולדים שקיבלתם במתנה. ולהרחיק מהבית עד כמה שניתן.
• משם לכו לירקניה וקנו את מיטב הירקות שאתם יכולים למצוא. המושלמים ביותר והמפתים ביותר.
• דאגו שיהיה בבית חלבונים בשפע כגון: ביצים, פסטרמות, טונה, מוצרי חלב רזים (גבינה צפתית, בולגרית, צהובה 9%, יוגורטים וכו') דגים, בשרים רזים (חזה עוף) ובנוסף סוג אחד עד שניים של פחמימה מלאה כגון: לחם מלא ופסטה מחיטה מלאה, או דגני בוקר מלאים ולחמית.
• בעקבות הפסח קיימת הנטייה לנהור לסופרים ולקנות את מיטב הבאגטים, הלחמניות, הפיתות וכן.. גם הלחם הקל. אל תיסחפו אחר השפע. סוג אחד או שניים בבית מספיקים (הלא אנחנו בקיזוז, לא?)
• הרכיבו לעצמיכם 3 ארוחות עיקריות + 2 ארוחות ביניים.

ארוחה עיקרית תתבסס בראש ובראשונה על ירקות.
האפשרות היא לבחור בין סלט ירקות גדול / מרק ירקות / פשטידה דיאטטית המתבססת על ירקות, ביצים וגבינות.
למנה תוסיפו סוג אחד או שניים של חלבון: אם מדובר על סלט ירקות טרי תוכלו להוסיף מספר כפות של גבינה בולגרית 5%, או טונה וביצה קשה. אם מדובר על מרק, תוכלו להוסיף לו מנת בשר קטנה (עד 100 גרם) כמו פרוסת חזה עוף או הודו. ואם מדובר על פשטידה, פשוט תוכלו לאכול אותה עם יוגורט לבן טבעי.
כמו כן, תוכלו להוסיף מנה אחת של לחם לבחירה:
פרוסת לחם מלא / 2 לחמית / 5 כפות פסטה קרה מחיטה מלאה אותה תוכלו להוסיף לסלט / תפוח אדמה שיתווסף לסלט ניסואז..
3 פעמים ביום תוכלו לאכול כך ובין לבין מאכל חלבוני חלבי בלבד: יוגורט / שלגון דיאט חלבי קפה על בסיס חלב / משקה פרוביוטי חלבי 0% וכדומה.

זוהי דוגמא לדיאטת קיזוז שהארוחות בה משולבות, דהיינו, פחמימה + חלבון בריא + ירק.
באופן כללי אין בכוונתי להמליץ על דיאטות "מונו" או "כסאח" למיניהן שבהן אוכלים רק רכיב מזון אחד כמו יום שלם של ירקות ופירות, או יום שלם של מוצרי חלב בלבד או שצורכים כמות קטנה מאוד של קלוריות.
מעבר לכך שאינני מאמינה בהם (כפי שאינני מאמינה בירידה מהירה מידי), הם יכולים לגרום להתייעלות יתר של הגוף ולהקשות בירידה המאוחרת יותר בהמשך התהליך.
לעיתים, כשחווים תקיעות קשה במשקל מידי פעם אני משתמשת בדיאטות מעט יותר קיצוניות כמו דיאטות חלבונים לזמן מוגבל מאוד (ותמיד בשילוב עם כמויות קטנות של פחמימה). אך אין זה המצב במקרה זה. אינכם חווים תקיעות. אתם רק מעט רוצים להעלות את המוטיבציה של כניסה מחודשת לתהליך. ובזאת, נתתי לכם את עצותיי. מקווה שיהיו שימושיות.
שיהיה המשך שבוע נפלא
ונשתמע

אהלן,

מקווה שהשבוע האחרון עבר בהצלחה ובאופן כללי עמדתם ביעדים שהצבתם לעצמכם (גם אם לא, זיכרו שהכל ניתן לתיקון ולא קרה שום אסון).

הפעם הייתי רוצה קצת לגעת בנושא שנוגע כמעט לכולנו: הפיתויים – ממ.. כן, אותם מזונות (שעל פי העדפה כמובן משתנים בין אדם לאדם) שפשוט .. –  לא פשוט לנו איתם!

אצל האחת החולשה באה לידי ביטוי במאפים המתוקים, ואצל השני אלה המאפים המלוחים דווקא שהוא לא עומד בהם. אצל האחת אלה הגרעינים המלוחים שכפי שכולנו מכירים – יכולים להיות בור ללא תחתית ברגע שמתחילים ואצל האחר (בעלי ) זה הפופקורן המלוח ונוצץ מחמאה…

כך או כך – לא נתקלתי באדם שאין לו חולשה עם העדפה זו או אחרת למזון מסויים, אך עם זאת –אנחנו שונים בקושי שלנו בעמידה מול פיתוי מסויים. אכן! אצל אדם אחד יהיה קל הרבה יותר לוותר על סופגניה מתוקה מלאחר (שאוהב גם כן).

במאמר מוסגר, לפני שאני נותנת כמה כלים מעשיים להתמודדות לא פשוטה זו, חשוב לי לציין כי כאשר מזהים קושי מסויים אצל מטופל אני לא דוגלת בהימנעות מלאה אלא בדרך כלל נותנת ומאפשרת מקום למחשבה ואת החופש להחליט האם הוא באמת זקוק לאותו מזון או לא.

אל תטעו, לא תמיד כשאוכלים את ה"דברים האסורים" אנחנו לא בסדר. בסופו של דבר מה שיקבע הוא האם לקחנו החלטה שקולה (לאכול / לוותר) או שנתנו לבולמוס להשתלט עלינו. ברגע שאנחנו עוצרים למספר שניות ונותנים לעצמנו להחליט– גם אם נגיע למסקנה שאכן כדאי לי לקחת מעט מהפרי האסור (כדי למנוע נפילה עתידית או מכל סיבה אחרת), תהיה זו החלטה נכונה עבורי.

כי ברגע שנלמד להיות מחוברים לעצמנו מבחינת הצרכים האמיתיים שלנו, הירידה במשקל העודף תגיע מעצמה.

ובכל זאת, בהנחה שהגענו למסקנה כי אנחנו רוצים להיות השבוע חזקים מהרגיל (אני חוזרת לנושא שהתחלתי איתו)  הנה מספר טיפים איך לומר לא ואיך לעזור לעצמי להגיע למקום של שליטה :

ראשית, הדבר הכי חשוב בעיני בא לידי ביטוי במשפט: רחוק מהעין – רחוק מהפה! מזונות מתוקים, מלוחים, שומניים..או לא ממש חשוב מה (כל דבר שקשה לנו איתו) – חייב לא להיות בהישג יד. דהיינו, אנחנו מרחיקים פיזית ומוציאים מהסביבה הטבעית שלנו (מקום מגורנו) מזונות שיכולים להפיל אותנו. אז קדימה, קחו קופסא גדולה והכניסו לשם את כל מה שהייתם מעוניינים להרחיק מהבית.

בעיה נפוצה מאוד יכולה להופיע בעת הקניות בסופר מרקט, או למשל בטיול בקניון כשלפתע מציפים אותנו ריחות לא צפויים עם ארומה כל כך מוכרת ונפלאה.. כן, זה מגיע מהמאפיה הסמוכה שזה עתה סיימה להפיץ לכלל עם ישראל באגטים חמים או קוראסונים. במקביל נשמעת לנו כריזה נעימה שמזמינה אותנו (כמעט אישיתJ.. אנשים יכולים לשמוע קול קורא רק להם) לבוא לחטוף את מה שזה עתה יצא מהתנור.

ולכן, אנחנו עוצרים רגע ומתחילים לעשות עבודה מחשבתית. עצם העצירה לפני ההתנפלות כבר תשנה לחלוטין את כל ההתנהלות שלכם מכאן ואילך. כל החלטה שתקבלו החל מעכשיו תהיה הרבה יותר נכונה. קבלו החלטה מהירה. החלטתם שלא? פיזית, ומיידית מתרחקים מהגירוי. האמינו לי, זה אמנם נשמע כמו קלישאה אבל זה עובד.

פעולה נוספת, שאולי תשמע לכם מעט טיפשית אבל בהחלט עובדת והיא: להתחיל לייחס למזון הלא רצוי, מחשבות לא נעימות כגון: זה רעל בשבילי.. אני כבר מרגיש את תחושת החרטה שאחרי.. ובמקביל מחשבות מאוד נעימות ומחזקות על כמה אני תורם לעצמי, הגוף שלי מעריך אותי שאני לא עושה לו נזקים. עצם קשירת האסוציאציות השליליות לסיטואציה, תרחיק אותי מהסיטואציה.

אז, שיהיה לכם שבוע קל, בלי התמודדויות רבות מידי…

ונשתמע בפוסט הבא…