שלום לכולכם,

מה שלומכם ואיך עבר עליכם סוף השבוע?

אגב, זו אינה שאלה סתמית אלא אתם באמת מוזמנים לכתוב, לחלוק ולהגיב על הדברים.

היום אני רוצה לדבר איתכם על תופעה ידועה שאני נתקלת בה: השעמום בדיאטה.

רבות כשאני רואה לראשונה מטופלים אצלי בקליניקה אני שואלת שאלה חשובה מאוד והיא:

"במידה ויש היסטוריית דיאטות אשר אינה זכורה לטובה (כלומר פעם אחרי פעם ויתורים ויציאה ממסגרות) – מה לפי דעתכם הדברים העיקריים אשר הכשילו את התהליך ולא נתנו לו להימשך?"

אני נתקלת בתשובות שונות ולרוב הן – חוסר התמדה, מסגרת לא פרקטית עבורי, אין גמישות, אין מספיק התאמה לאורח החיים שלי. תשובות טובות מאוד. אבל מה עומד מאחוריהן? למה קיימת חוסר התמדה?

לעיתים רחוקות יותר אנשים שמים לב שמה שמכשיל להם את התהליך הוא השעמום וחוסר המוטיבציה בדיאטה ורק אחרי מספר מפגשים – נושא זה עולה.

אמנם, שגרה באוכל היא דבר נהדר ואם נצליח להשיג זאת נשיג הרגלים נפלאים שישמשו אותנו כל חיינו אבל כמה כבר אפשר לאכול לחם קל בשעה מסויימת עם גבינה וירקות.. כמה אפשר לאכול עוף עם אורז וירקות מבושלים. ומה עם סופי שבוע? אירועים? חגים?

גם אוהבי השגרה מביננו זקוקים לגיוונים. זקוקים לשינויים.

אמנם שלאף אחד לא יהיה ספק: תפריט בסיסי צריך להגדיר. שגרה צריך לייצר. מהרגע שזיהינו תפריט בסיסי שטוב לנו איתו ותורם לנו לירידה במשקל צריך להתמיד בו.

אולם, כשאנו יוצרים שגרה בריאה באוכל איננו חייבים להגדיר את המזון הספיציפי שנאכל כל יום.

כך למשל כשנגדיר לעצמינו אכילת פרי בכל יום בשעה 16:00, לא נגדיר בננה או תפוח, אלא נגדיר: ארוחת ביניים כללית אחרה"צ: פרי.

כך נוכל לבחור מגוון פירות בכל יום ( תפוח / בננה קטנה / 1/2 אפרסמון / כוס וחצי של תותים וכו') ולתכנן את הקניות שלנו של פירות בהתאם.

מה שכן חייב להיות קבוע הן הכמויות כלומר לדעת מהי מנת פרי ואותה לצרוך, ולא מעבר (לדוגמה: אשכולית שלמה לא שווה לתות שדה אחד).

דוגמה נוספת להגדרת ארוחה שגרתית היא:

ארוחת בוקר המכילה: מנת לחם + מנת חלבון חלבי + ירק.

כך למשל ביום הראשון נאכל 2 פרוסות לחם קל + 3 כפות קוטג' + מלפפון טרי. ביום השני ניקח חטיף אנרגיה + מעדן דיאט + עגבניות שרי , וביום השלישי יוגורט מפוצל עם מיזלי + סלט ירקות וכן הלאה..

שימו לב שמעבר לעזרה בהתמדה בתהליך, לגיוון המזונות שאנו אוכלים יש תפקיד נוסף:

 גיוון האוכל מקנה חשיפה למגוון רחב יותר של רכיבי מזון עם כל ההשלכות התזונתיות שנובעות מכך: בצורה כזו נוכל לקבל ויטמינים ומינרלים בצורה גבוהה ומגוונת יותר.

כך למשל כשאדם שאינו אוהב לצרוך לחם מחיטה מלאה, ובכל זאת רוצה להקנות לעצמו הרגל חשוב זה, לא יצרוך רק מלחם זה על בסיס יומיומי מאחר והדבר יביא למיאוס בו וחזרה להרגלים ישנים של פחמימות מלוטשות בלבד (לחם לבן). עצם החשיפה למספר סוגי לחמים ואכילת לחם שונה מידי יום, תביא לצריכת יותר סיבים תזונתיים ויטמינים מקבוצת B וכו'. לאותו אדם קל יהיה יותר לאכול חיטה מלאה פעמיים בשבוע כחלק ולהתמיד בו מאשר להכריח את עצמו לאכילה מונוטונית של משהו שהוא מראש לא נהנה ממנו יותר מידי.

היום אני מביאה לכם קצת דוגמאות לשינויים בתפריט במשך ימות השבוע. שימו לב שהבסיס הוא דומה מאוד: למשל, כשאנו מגדירים מנה חלבונית עיקרית מבושלת, היא יכולה להיות פעם רבע עוף סטנדרטי, פעם שווארמה הודו או פרגיות במסעדה, פעם דג טוב צלוי בתנור או פשוט קופסת טונה בתוך כריך. כלומר – את הבסיס התזונתי הגדרנו: חלבון בשרי/דג/צמחוני. אבל האפשרויות שיכולות להיכנס בתוך אותו בסיס הגדרתי משתנות כל הזמן כדי שלא נמאס בתהליך.

שימו לב שניתן להחליף כל ארוחה בארוחה המקבילה לה: למשל, ארוחת צהריים של יום א’ יכולה להחליף צהריים יום ב’ וכן הלאה. אותו דבר לגבי ארוחות הביניים.

על מנת להגדיל את הסיכויים להצלחה, הקשבה ומעקב אחרי צרכי המטופל והמודעות של המטופל לצרכי עצמו הוא חשוב מאוד. מהיום אתם מודעים יותר לחשיבות שבגיוון. מטופלים ומטפלים שלא מספיק רגישים לצרכים אלו לרוב יביאו לנטישת המטופל את התהליך וקפיצה בין מסגרות. מעקב אצל אנשי המקצוע שמבינים את הבעיות שמתעוררות עם התהליך ונותנים להם מענה מיידי ייתרמו תרומה גדולה להמשכיות. התהליך עצמו יכול להיות שוחק אבל אם איש מקצוע הוא יצירתי מספיק, המענה הניתן  יעלה מחדש את המוטיבציה.

אגב, יכול להיות שאין דברי נוגעים לכולכם וחלקכם אומרים לעצמם: על מה היא מדברת? כבר שנים שאני אוכל אותו דבר וטוב לי עם זה מאוד. אז כמובן, שברור לי שכל אדם שונה מהשני. אבל את הדברים שאני מפיצה בבלוג אני כותבת רבות על סמך מה שאני חווה בטיפול באנשים ובמה שרוב המטופלים אצלי בקליניקה נתקלים ומתקשים. אז נכון, יש אנשים שלא יתחברו לדברים אלה, וזה בסדר גמור ואולי יתחברו יותר לדברים אחרים אבל אם נגעתי בקשיים נפוצים אצל אחרים ועזרתי במשהו – עשיתי את שלי.