פיתויים | דיאטה, תזונה נבונה והרזיה - הבלוג של נטע

דיאטנית

  |   עמוד הבית   |     |     |     |     |     |     |    

דיאטה, תזונה נבונה והרזיה – הבלוג של נטע

חופשות

23 במאי 2010   נושאים: כללי — תגים: , , , , , , — נטע ברי @ 10:38

שבוע נפלא לכולכם..
החגים האחרונים של השנה עוברים להם (גם שבועות כבר מאחורינו..) ולאט לאט בלי לשים לב, מגיע אלינו הקיץ  ואיתו תקופת החופשות והנופשים.  אני רוצה לשתף אתכם היום בעובדה שבדיוק חזרתי מצימר בצפון ולאור החוויות האחרונות שלי עם האוכל שם, לדבר על איך מתנהגים ומתנהלים נכון עם האוכל בחופשה (חופשה מכל סוג – מלונות, צימרים, וכן, גם בתורכיה עם "הכל כלול",  וזה אפשרי – תשאלו את המטופלים שלי :) )

אז ככה, חשוב להבין שלושה דברים עיקריים שקשורים לאוכל בחופשה שלנו:

  1. חוסר וודאות אדירה לגבי מה אנחנו מכניסים לפה (גם אם אכלנו רק גבינות, סלטים, יוגורט וחביתות..)
  2. מאחר ובדרך כלל אין לנו כל כך שליטה על הכנת האוכל או ידיעה על מה הוא באמת מכיל – לכמויות שנאכל, יש חשיבות אדירה.
  3. לכל מעידה – יהיה מחיר! כמו שלכל עמידה בפיתוי – יהיה פידבק חיובי מהמשקל.

ומכשהבנו את שלושת הדברים הללו, נראה כיצד מתנהגים נכון בלי לוותר על ההנאה.
נטפל תחילה בסעיף הראשון:
כדי להקטין עד כמה שאפשר את חוסר הוודאות, הדרך הכי טובה להתנהל היא פשוט לשאול שאלות. למשל :-

  • האם התפוח אדמה מוקרם? במה הקרמתם אותו?
  • הדג מטוגן או אפוי? איזה דג מוגש (ישנם דגים שמנים יותר כמו נסיכת הנילוס, דניס..)
  • השמן מגיע כבר בתוך הסלט? אפשר לקבל אותו בנפרד? אפשר לקבל רוטב בנפרד?
  • כמה אחוזי שומן יש בגבינות? אפשר לקבל גבינות עד 5% שומן?
  • יש איפשהו פינת דיאטה?

שאלות מסוג זה מאוד יפקסו אתכם, ועדיין תוכלו ליהנות מהשפע הרב. לא להתבייש "להטריד" את המלצר או המלצרית שלכם – אלה שאלות לגיטימיות, ואם עדיין תרגישו לא בנוח, תוכלו "לצ'פר" אותו או אותה בטיפ…

לגבי הסעיף השני – עניין הכמויות. עקב האכילס של רבים וטובים הסובלים מעודף משקל.
כן, כאן צריכים להיות חזקים מאחר ושמירה על הכמויות הנכונות היא קריטית כשרוצים לעבור חופשה בשלום ובלי לשלם מחיר קלורי יקר. אז כמה לאכול? הרי מחוץ לבית קשה יותר למדוד כמויות כפי שאנו רגילים בבית.
ולכן, הכלל המנחה יהיה: לאכול עד "שובע מינוס". זהו כלל פשוט שאומר "אני עוצר אכילה כשאני שבע". יותר פשוט מזה??

כדי לשמור ולהצליח עם כלל זה, חייבים להיות מרוכזים, וקשובים למרכז השובע והרעב שלנו. לשים לב מתי הגוף מאותת על שובע ובאותה השניה ממש – להפסיק לאכול!

לא להיגרר אחר מחשבות טורדניות כגון "עוד שעתיים אני שוב יהיה רעב ואין לי אוכל זמין מתי שאיהיה זקוק לו" (כאן אני עונה – "אז זהו, שבחופשה יש לך הרבה יותר, רק צריך להבין את זה". עוד לא פגשתי מישהו שחזר רעב מחופשה ממחסור באוכל :) ). וכן, אם תהיה רעב עוד שעתיים – אז תאכל ארוחת ביניים, זה בסדר (תמיד אפשר למצוא פרי..)

כמו כן, כדי לשמור על כלל זה, חשוב מאוד, יותר מתמיד לאכול לאט (לתת להורמוני השובע הזדמנות להתבטא) ליד השולחן, לא לחטוף שטויות בין לבין ולאכול רק בארוחות עצמן.
במידה ומדובר על פנסיון מלא, מדובר על כמויות אדירות של אוכל והיצע ענק של מבחר. לא חייבים ללכת לכל הארוחות. בניגוד ליום יום, בו אני כן ממליצה על ריבוי ארוחות (שלוש עיקריות ושלוש ביניים), במקרה של חופשה, לא חייבים. אפשר לפתוח את היום בארוחת בוקר מאוחרת (גבינות, לחם מלא, ביצה, ירקות וסלטים בשפע..), ארוחת ביניים טובה המכילה פירות או דגנים וארוחת ערב מוקדמת שהיא הארוחה המבושלת בדרך וכך לסגור את היום מבחינת אוכל.

ועכשיו נדבר קצת על  על הסעיף האחרון שהזכרתי. למה הכוונה לכל מעידה יש מחיר?
הכל שאלה של מה תכננתי מראש, הן אם בעזרת הדיאטנית שלי, הקבוצה בה אני נמצא, הקואצ'ר שלי או כל מסגרת אחרת שבה מישהו חיצוני מפקח על תכנית ההרזייה שלי. נניח למשל, כי תכננתי בשלושה מתוך ארבעת הימים בהם אני בחופשה במלון לאכול פרוסת עוגה אחת / כל מאפה אחר (כי אני יודע שזו החולשה שלי). כמובן מאוד חשוב לעשות תכנונים ריאליים. הגבלה כמו "לא לגעת בשום עוגה" סביר שתביא לנפילה רצינית ביום הרביעי והאחרון על בופה שלם של עוגות.

כך, כשיש מגש עם פרוסות עוגה מול עיני ואני אוכל רק פרוסה אחת בכל אחד משלושת הימים הראשונים של החופשה – הרי שעמדתי בתכנון שהצבתי לעצמי והצלחתי (ולא בניגוד למה שרבים בתהליך חווים כמעידה – " אכלתי עוגה").
 למעשה רק אם אוכל יותר, למשל גם ביום הרביעי – הרי שבעצם מעדתי, ולמעידה הזו יהיה מחיר עקב קלוריות לא מתוכננות.

בסוף החופשה אפשר לעשות הערכה של: כמה חרגתי? כמה אכלתי לא לפי התכנון? מה לצפות מהמשקל?
התכנון מראש הוא מאוד חשוב. הוא מקנה ביטחון בתהליך, תחושת הצלחה לצד אי ויתור על מה שבאמת חשוב לי (גם העוגה וגם התהליך חשובים לי), ומלמד אותנו את ערכים של שליטה ומידתיות.
טיפ אחרון לחופשה: בכל הזדמנות – עיסקו בספורט. בין אם זה חדר הכושר שבמלון, הליכה ביישוב שבו הצימר ממוקם, או שחייה איכותית בבריכה המקומית. כל דבר יעזור.

שתהיה חופשה נעימה
ושבוע נפלא.


בלוג עצמאות

14 באפריל 2010   נושאים: כללי — תגים: , , , , , , — נטע ברי @ 9:08

הי חברים, מה שלומכם?

בעוד מספר ימים נחגוג את חגיגות יום העצמאות. ומה יותר ישראלי מלקחת את המנגל, הבשרים, הסלטים, השתיה (ועוד.. כיד הדימיון) ולהעמיס את כל הקלוריות הללו במכונית אחת בדרכינו הסלולה ישר אל עלייה חדה ולא משתמעת לשתי פנים במשקל.

מי שלא מכין עצמו כמו שצריך לסיטואציה של שפע של אוכל, המוגש לאורך זמן רב, חם וטרי – יכול להתחרט על כך מאוד בסוף היום.

אז בואו נחשוב ביחד מה יש לנו ביום שכזה?

אנחנו מתמקמים בפינה מוצלת ביער, ולפנינו שפע סלטים. חלקם נראים תמימים וחלקם ברור לנו לחלוטין שרצוי שלא נתקרב. כדי למנוע את ההתנפלות המתבקשת מאוד מומלץ טרם הנסיעה לאכול ארוחת בוקר קלה – קורנפלקס עם חלב או כריך גבינות ואפילו לקחת עוד פרי לדרך– העיקר לא להגיע מורעבים. מי שמנסה לחסוך את הקלוריות הללו בשביל הארוחה העיקרית הרי שדינו יהיה לאכול כמות של 3 ארוחות בארוחה אחת מרוב רעב. שלא לדבר על ההרגשה הלא נעימה שאחרי..

מאחר ובדרך כלל מדובר על יותר ממשפחה אחת החולקת את הארוחה, מומלץ שלפחות אנחנו נהיה אחראים על הסלטים שאנחנו מביאים.

את סלט הירקות הערבי מסורתי, הקצוץ דק (המכיל מלפפונים, עגבניות, פטרוזיליה, בצל ומיץ לימון)– כבר כולנו מכירים. מומלץ מאוד

סלט עגבניות שרי מומלץ גם הוא:

  • חבילת עגבניות שרי שטופות היטב וחתוכות לחצאים
  • בצל ירוק – כ-5 ענפים לפחות
  • 1/3 קופסת זיתים שחורים פרוסים לטבעות
  • 1/3 קופסת זיתים ירוקים פרוסים לטבעות
  • חופן צנוברים קלויים
  • כף שמן זית
  • מלח, פלפל

וכמובן,  מומלצים ביותר כל סלטי הכרוב והחסות למיניהם. כל עוד שומרים על כמויות של עד כף שמן לכל הסלט.

תוך כדי שאנו ממתינים, מתחילים להגיע הבשרים. וכמובן, שקודם מגיעים אל השולחן הבשרים הפחות מומלצים – נקניקיות וקבבים. אנא, דלגו.

אמרו לעצמיכם כי אתם שומרים את קיבתכם לדברים הטובים ביותר עבורכם ועבור התהליך שלכם.

והנה לא עוברת רבע שעה וכבר יוצאות להן הפרגיות. למרות שאין לזלזל בעובדה שכל פרגית נעה בסביבות ה-250 קלוריות, פה אתם כבר קצת חופשיים יותר. איכלו לאט, ליד השולחן, בשילוב עם הסלטים. אפשר גם להוסיף חתיכת חזה עוף, שוקיים וכד'.

מומלץ להימנע מהפיתות ולהתרכז בבשר, וכמובן מיותר להזכיר כי אין לגעת במזונות כמו צ'יפס וחצילים מטוגנים. בשרים כגון: כבש, אברים פנימיים וכנפיים מכילים כמות גבוהה מאוד של שומן רווי וכולסטרול ולכן עדיף להתמלא מהבשרים הרזים יותר שהזכרתי.

חשוב להזכיר כי אם אתם מחובבי הסטייקים, איכלו סטייק אחד בלבד וסלטים בלבד כארוחה בפני עצמה וללא בשרים נוספים.

אני מביאה לכם בזאת את הערכים הקלוריים כדי לסבר מעט את האוזן ולראות על מה מדובר:

פיתה רגילה = 250 קלוריות

שיפוד פרגית אחד (100 גרם) = 250 קלוריות

פיתה עירקית = 500 קלוריות

חזה הודו (200 גרם) = 270 קלוריות

כף חומוס גדושה = 90 קלוריות

צלעות כבש (2 יחידות) = 320 קלוריות

כף טחינה = 50 קלוריות

שניצל עוף מצופה (100 גרם) =  220 קלוריות

1 צ'יפס = 20 קלוריות

מנה פלאפל עם פיתה וחומוס בלבד =  600 קלוריות

כף שמן / רוטב לסלט = 130 קלוריות

כדור פלאפל = 50 קלוריות

לחמנייה עם נקניקיה = 240 קלוריות

שווארמה בפיתה (ללא תוספות) = 400 קלוריות

המבורגר בלחמנייה עגולה = 520 קלוריות

סטייק בקר (200 גרם) = 650 קלוריות

נקניקיות (2 יחידות) = 200 קלוריות

קציצת קבב אחת = 100 קלוריות

שיהיה חג עצמאות שמח ובהצלחה!


דיאטה וסוף השבוע

שלום לכולכם,

זהו, גם את פורים עברנו. מקווה שבשלום.. וכל אחד יעריך לעצמו את נזקי החג במידה והיו כדי שיהיה אפשר לחזור לשגרה.

רבות אני נתקלת כדיאטנית, אצלי בקליניקה, באנשים בעלי עודף משקל לא מבוטל, שאומרים לי שהם אינם מבינים מאיפה הגיע המשקל הזה.. "הרי כל יום אני אוכל אותו דבר פחות או יותר..", "יש לי סדר יום סטנדרטי.." ועל פניו לא באמת לא ברור מהיכן ההשמנה.

עד שאני שואלת על סופי השבוע.

היום יום חמישי ומאחר ולפנינו סוף שבוע הייתי רוצה לדבר מעט על התנהגות האכילה בסופי שבוע.

אז נכון שיש שוני רב בין האכילה השגרתית בימי החול לסופי השבוע וברור לי שישנה שונות אדירה בין שבת של אחד לשבת של אחר, עם זאת יש מספר קוים משותפים ואנסה להתייחס אליהם.

יום שישי:

יום שישי למרביתנו הוא יום חופשי ולא עובדים בו. ביום זה מומלץ לצאת מהבית ולא להישאר בו: סידורים, עניינים – העיקר לא להישאר מול המקרר.

אני נתקלת רבות בזוגות, המנצלים את שישי בבוקר  לארוחת בוקר משותפת בבית קפה(הבוקר היחיד המשותף למעט שבת, שבו שני בני הזוג לא עובדים) וזה מובן לחלוטין.

למרות ההטפות הבלתי פוסקות שלי לא להרבות באכילה בחוץ, (בשל חוסר הוודאות במה שאנחנו מכניסים לפה) אכילת בוקר זוגית משותפת היא מבורכת וראויה להערכה שכן היא מחזקת את הזוגיות ובמידה ושני בני הזוג בתהליך שמירת משקל – היא גם מסייעת לשמירה ההדדית אחד על השני.

אם כך, מה כדאי לאכול?

בבתי קפה, בארוחת בוקר כדאי להיצמד לביצה אחת (במקום שתיים), לחם דגנים מלא, גבינות עד 5% (צריך לבקש במיוחד), סלט ירקות גדול, שתיה דיאטטית קרה ושתייה חמה. להשתדל להמעיט מאכילת מזונות עתירי שומן (מאחר והם ניתנים בשפע בארוחת בוקר) – סלט אבוקדו, טחינה, טונה במיונז וכו' וכמובן – להימנע ממיצים (כן, גם טבעיים..).

אם בחרנו לאכול בבית אפשר להרכיב ארוחה בסגנון זה (ארוחת בוקר גדולה ומלאה) בקלות רבה. את הארוחה הזו נאכל יחסית מאוחר, בין 10:00 ל-12:00 וכך ארוחה זו תהיה בראנץ' ותחליף גם בוקר וגם צהריים. (אתם בטח תוהים איך נחזיק עצמינו עד השעה המאוחרת הזו? מוקדם יותר בבוקר אפשר לשתות משהו קל עם פרוסת לחם קל / קרקר מרוחים בכל ממרח שהוא).

מי שיכול לאפשר לעצמו לישון צהריים – מומלץ ביותר! כשישנים לא אוכלים!

הארוחה הבאה אחרי הצהריים תהיה ארוחת ביניים קלה כמו דגנים + חלב או פירות ומעדנים דיאטטיים.

ואח"כ בליל שבת (שישי בערב) נוכל להתענג על ארוחה מבושלת, גדולה יותר מהרגיל שמכילה 2 מנות בשריות (מנה ראשונה ומנה עיקרית) או מנת דג + מנה בשרית, תוספת פחמימתית במידה, חתיכה של פשטידה והרבה ירק. אפשר גם להוסיף קינוח קטן, (בכל זאת – שבת. ואכלנו רק ארוחה וחצי בכל היום הזה..).

ואז מגיע שבת בבוקר:

בשבת חשוב לנוח. עד כמה שאפשר. שינה ומנוחה באופן כללי מסייעים מאוד לתהליך ירידה במשקל. מחקרים מראים כי אנשים שישנים יותר שעות ביממה הם אנשים במשקל נמוך יותר ביחס לגובה (סיבה מספיק טובה לשים את הראש, לא?)

בנוסף אנו גם צוברים כוחות לקראת שבוע חדש שבו נזדקק לכוחות האלו בשביל פעילות גופנית, עמידה בפיתויים וכיוצא בזה (דיאטה היא לא פיקניק בסופו של דבר אלא עבודה הדורשת נחישות והתמדה).

מהניסיון שלי אני נתקלת לרוב בשני סוגי אכילה בשבת:

  • אכילה המאפיינת יותר את המגזר הדתי: ארוחת בוקר בסביבות 11:00 לאחר קידוש והיא ארוחה מלאה של סלטים, חלה ומאפים אחרים ובשלב מאוחר יותר גם בשר ותוספות.

לאחר מכן, נחים, אח"כ אוכלים משהו קטן והארוחה הבאה תהיה ארוחת ערב קלה חלבית. כך שמדובר על שתיים וחצי ארוחות ביום בערך.

  • הסיגנון השני הוא ארוחת בוקר קלה סטנדרטית כשקמים, לאחריה ארוחת צהריים בשרית וערב חלבית רגילה. לרוב יש גם נשנושים במוצ'ש.

בכל מקרה, בשני המקרים מדובר על אכילה של פחות ארוחות מאשר בשאר ימי השבוע, כאשר כל ארוחה היא גדולה יותר.

גם אם בשבת אתם מרשים לעצמיכם מעט יותר, ומאכלים שאתם לא אוכלים בדרך כלל בימי חול, הקפידו לאכול עד שובע סביר ולא מעבר לזה.

אכילת יתר תגרום להרחבת הקיבה (שתביא עימה לרעב מוגבר יותר ואי הסתפקות בכמויות קטנות של אוכל) ולהרגשה לא נעימה.

הקפידו שכל ארוחה תכיל חלבון ממקור ביולוגי גבוהה (ביצים / בשר /  חלב ומוצריו /  דגים..), פחמימות מלאות (דגנים מלאים, תוספות פחמימתיות מחיטה מלאה), ירקות (מבושלים, מרק , סלטים..) וכו'.

השתדלו להימנע מנישנושים בשבת ובמוצאי שבת : פיצוחים, פירות יבשים, חטיפים וכד' יכולים בסופו של דבר להוסיף מאות קלוריות לצריכה היומית ומאוד לעכב את הירידה גם אם שמרתם כל סוף השבוע. במקום לנשנש צאו להליכה בחוץ.

שתהיה שבת שלום :)

ונתראה בפוסט הבא


פיתויים… פיתויים…

13 בנובמבר 2009   נושאים: כללי — תגים: , , , , — נטע ברי @ 20:13

אהלן,

מקווה שהשבוע האחרון עבר בהצלחה ובאופן כללי עמדתם ביעדים שהצבתם לעצמכם (גם אם לא, זיכרו שהכל ניתן לתיקון ולא קרה שום אסון).

הפעם הייתי רוצה קצת לגעת בנושא שנוגע כמעט לכולנו: הפיתויים – ממ.. כן, אותם מזונות (שעל פי העדפה כמובן משתנים בין אדם לאדם) שפשוט .. –  לא פשוט לנו איתם!

אצל האחת החולשה באה לידי ביטוי במאפים המתוקים, ואצל השני אלה המאפים המלוחים דווקא שהוא לא עומד בהם. אצל האחת אלה הגרעינים המלוחים שכפי שכולנו מכירים – יכולים להיות בור ללא תחתית ברגע שמתחילים ואצל האחר (בעלי :) ) זה הפופקורן המלוח ונוצץ מחמאה…

כך או כך – לא נתקלתי באדם שאין לו חולשה עם העדפה זו או אחרת למזון מסויים, אך עם זאת –אנחנו שונים בקושי שלנו בעמידה מול פיתוי מסויים. אכן! אצל אדם אחד יהיה קל הרבה יותר לוותר על סופגניה מתוקה מלאחר (שאוהב גם כן).

במאמר מוסגר, לפני שאני נותנת כמה כלים מעשיים להתמודדות לא פשוטה זו, חשוב לי לציין כי כאשר מזהים קושי מסויים אצל מטופל אני לא דוגלת בהימנעות מלאה אלא בדרך כלל נותנת ומאפשרת מקום למחשבה ואת החופש להחליט האם הוא באמת זקוק לאותו מזון או לא.

אל תטעו, לא תמיד כשאוכלים את ה"דברים האסורים" אנחנו לא בסדר. בסופו של דבר מה שיקבע הוא האם לקחנו החלטה שקולה (לאכול / לוותר) או שנתנו לבולמוס להשתלט עלינו. ברגע שאנחנו עוצרים למספר שניות ונותנים לעצמנו להחליט– גם אם נגיע למסקנה שאכן כדאי לי לקחת מעט מהפרי האסור (כדי למנוע נפילה עתידית או מכל סיבה אחרת), תהיה זו החלטה נכונה עבורי.

כי ברגע שנלמד להיות מחוברים לעצמנו מבחינת הצרכים האמיתיים שלנו, הירידה במשקל העודף תגיע מעצמה.

ובכל זאת, בהנחה שהגענו למסקנה כי אנחנו רוצים להיות השבוע חזקים מהרגיל (אני חוזרת לנושא שהתחלתי איתו)  הנה מספר טיפים איך לומר לא ואיך לעזור לעצמי להגיע למקום של שליטה :

ראשית, הדבר הכי חשוב בעיני בא לידי ביטוי במשפט: רחוק מהעין – רחוק מהפה! מזונות מתוקים, מלוחים, שומניים..או לא ממש חשוב מה (כל דבר שקשה לנו איתו) – חייב לא להיות בהישג יד. דהיינו, אנחנו מרחיקים פיזית ומוציאים מהסביבה הטבעית שלנו (מקום מגורנו) מזונות שיכולים להפיל אותנו. אז קדימה, קחו קופסא גדולה והכניסו לשם את כל מה שהייתם מעוניינים להרחיק מהבית.

בעיה נפוצה מאוד יכולה להופיע בעת הקניות בסופר מרקט, או למשל בטיול בקניון כשלפתע מציפים אותנו ריחות לא צפויים עם ארומה כל כך מוכרת ונפלאה.. כן, זה מגיע מהמאפיה הסמוכה שזה עתה סיימה להפיץ לכלל עם ישראל באגטים חמים או קוראסונים. במקביל נשמעת לנו כריזה נעימה שמזמינה אותנו (כמעט אישיתJ.. אנשים יכולים לשמוע קול קורא רק להם) לבוא לחטוף את מה שזה עתה יצא מהתנור.

ולכן, אנחנו עוצרים רגע ומתחילים לעשות עבודה מחשבתית. עצם העצירה לפני ההתנפלות כבר תשנה לחלוטין את כל ההתנהלות שלכם מכאן ואילך. כל החלטה שתקבלו החל מעכשיו תהיה הרבה יותר נכונה. קבלו החלטה מהירה. החלטתם שלא? פיזית, ומיידית מתרחקים מהגירוי. האמינו לי, זה אמנם נשמע כמו קלישאה אבל זה עובד.

פעולה נוספת, שאולי תשמע לכם מעט טיפשית אבל בהחלט עובדת והיא: להתחיל לייחס למזון הלא רצוי, מחשבות לא נעימות כגון: זה רעל בשבילי.. אני כבר מרגיש את תחושת החרטה שאחרי.. ובמקביל מחשבות מאוד נעימות ומחזקות על כמה אני תורם לעצמי, הגוף שלי מעריך אותי שאני לא עושה לו נזקים. עצם קשירת האסוציאציות השליליות לסיטואציה, תרחיק אותי מהסיטואציה.

                                                                                                  

אז, שיהיה לכם שבוע קל, בלי התמודדויות רבות מידי…

ונשתמע בפוסט הבא…




פועל על וורדפרס