שבוע טוב לכולכם,
כל אחד ואחד מאיתנו חווה בחייו שבועות עמוסים יותר ושבועות עמוסים פחות.
לסטודנטים שביננו יש את תקופות המבחנים הלחוצות (בפרט אם הם מלוות בעבודה מהצד) שמעיקות מאוד ולא משאירות זמן "לחשוב או לתכנן את התהליך", להורים מביננו יש תקופות יותר עמוסות עם הילדים (דוגמת חופשת הקיץ שבאה עלינו לטובה ) שבהן נמצא עצמינו מסתובבים עם הילדים בתוך שפע של פיתויים בקניונים) ובכלל, תקופות עמוסות יותר בעבודה למשל.
מאחר ואנו רוצים להספיק הכל, איכשהו תמיד תהליך ההרזיה שלנו נדחק הצידה עם התירוץ האולטימטיבי והידוע מראש – "לא היה לי זמן! ואיתו ההסברים: "חטפתי בין לבין.." "לא התעמלתי.." "הארוחות שלי לא היו מסודרות.." "מאוד ניסיתי ומרוב שרציתי לא הצלחתי" וכיוצא בזה.
הפעם אני רוצה לדבר אתכם על הזמנים האלה, בהם אתם מרגישים שאינכם מספיקים כלום, ולומר לכם שזה בסדר לפעמים לשים את התהליך על אש נמוכה יותר ולהוריד מעט פרופיל מבחינת מאמצים.
זוכרים את נוהל בלת"ם שדיברנו עליו באחד מהפוסטים הקודמים? גם כאן זה מעין סוג של נוהל בלת"ם שאנו ננקוט בו כפי שאסביר כעת אבל השינוי יהיה קודם כל בצורת החשיבה. קו החשיבה צריך להיות כזה:
"מותר לי בתקופה הקרובה (חייבת להיות מוגדרת בזמן.. מקסימום אם לא נספיק – נאריך אותה), להוריד מעט פרופיל בתהליך". מה זה אומר? "אני עדיין נשאר במסגרת אבל המטרות שלי והפעולות שאנקוט במטרה להגשים אותם יהיו יותר ריאליות ומתאימות לתקופה הקרובה שהיא עמוסה במיוחד."
כך למשל, מטרה כמו שמירה על המשקל תחשב בהחלט להישג בתקופה זו (לא תהיה עלייה אבל מצד שני גם לא ירידה).
צריך להבין שבתקופות שהן לחוצות יותר, מובן כי לא נוכל לתת בתהליך שלנו את המאמץ שאנחנו נותנים תמיד. לשם כך נצטרך להגדיר לעצמינו מה אנו מוכנים ויכולים לעשות מבחינה פרקטית באותם השבועות ומה לא ניתן.
לדוגמה: "אני מנהל חשבונות. בשבוע הקרוב, אמצע החודש קיים לחץ רב בעבודה. הפעולות שאני מסוגל לעשות למען התהליך שלי יהיו רישום אכילה והימנעות ממתוקים. כמו כן, אוכל עד שובע ולא מעבר". המטרות (שקשורות בהתנהגות עם אוכל) כפי שהצגתי בדוגמה זו הן בהחלט ריאליות והכי חשוב היא התפיסה: "אני אוכל לעמוד בהן, אצבור הצלחות קטנות ולא אהיה מתוסכל". סביר להניח שגם במצב זה, המשקל לא יראה עלייה.
דוגמה נוספת: "אני אמא לשלושה ילדים קטנים. בחופשת הקיץ, בימים בהם אבלה כל היום עם הילדים מחוץ לבית, ארשה לעצמי לאכול משהו מוגדר בחוץ פעם אחת באותו יום אך במקביל אקפיד להביא בתיק אוכל לנוהל בלת"ם (פירות, ירקות או פריכיות או כריך אם הספקתי להכין..) ואשתדל לא לוותר על הפעילות הגופנית. "
שימו לב, בצורה שכזו אנחנו לא מזניחים את התהליך . ההיפך, אנחנו עם היד על הדופק ולמעשה, עושים תאום ציפיות ביננו לבין עצמינו אשר משתנה בהתאם לאורח החיים הכל כך נזיל.

אז להשתדל להיות רגועים
ונתראה בפוסט הבא

אהלן, חברים
מה שלומכם?
איך אתם מתנהלים בימים טרופים אלה של מזגי אויר המשתנים מיום ליום?
אין זה סוד, שהחורף הקטן שהופיע לו עכשיו, באמצע האביב (ועוד לאחר שכבר חווינו ימים שרביים של קיץ של ממש..), גובה מחיר ולא קטן בבריאות שלנו ושל ילדינו.
חלקנו מצוננים מאוד, משתעלים.. ואיך מתנהלים עם כל המחלות של הילדים? איך מסתדרים עם שגרת אוכל נכונה בכל הבלאגן הזה (שבמקרים רבים גובה מחיר גבוה של מחסור אדיר בשינה)?
בדיוק בעניין זה רציתי היום לעזור לכם.
אמנם, הבלוג היום פונה בעיקר להורים מביננו שרוצים להרזות אבל הוא גם נכון לכל מי שנקלע למצב בלתי צפוי, אבל רוצה להיות בשליטה למצבו ומשקלו, ולמה שיקרה מספר ימים לאחר אותו מצב בלתי צפוי.
מאחר ושגרת החיים נזילה, ואירועים בלתי צפויים יקרו לנו בין אם נרצה או לא נרצה – את עובדה זו, לא נוכל לשנות. מה כן נוכל לעשות בכל זאת?  נוכל להפוך את הבלתי צפוי – לצפוי!
ולמה הכוונה? בכל פעם שנוחתת עלינו "הפתעה" שכזו, עוברים לנוהל אירוע בלת"ם
נוהל זה מאפשר לנו לפעול ולדעת בדיוק מה אנחנו עושים כאשר אנו נקלעים למצב של יציאה משגרה.
נוהל מסוג זה יכול להיות כדקלמן:
דוגמה לאירוע 1:
ערב, הילד חש לא טוב, יש ללכת למוקד קופת חולים או למיון.
התגובה: עם כל התיק למיון, אוטומטית, אני מכין 2 כריכים מלחם קל עם 2 ממרחים שונים (תמיד שיהיה לחם קל בבית) + פרי (מה שיש) + בקבוק מים מינרלים קטן מוכן, עוטף הכל ויוצא מהבית.
נוהל כזה, נותן בטחון. כשאין לנו אוכל מוכן, גם אם לא נהיה רעבים באמצע הלילה עם הילד, אבל נדע שיצאנו לא מוכנים מהבית – נהפוך פתאום לרעבים, נתחיל לחפש.. נאשים את עצמינו איך לא טרחנו להביא משהו איתנו, והסוף יהיה – קניית חטיפים משמינים ובלתי מזינים במכונות האוטומטיות. לעומת זאת, אם אתם יודעים שיצאתם מסודרים מהבית, אפילו קיים הסיכוי שלא תזדקקו לאוכל שהבאתם, כי תרגישו בטוחים ובשליטה.
דוגמה לאירוע 2:
אני מוזמן לארוחת ערב חגיגית. השתדלתי מאוד כל היום לשמור יפה על מנת לאפשר לעצמי מעט לחגוג בערב. אני נתקע בפקקים בכבישים למשך שעתיים המעכבים אותי מאוד. אני מרגיש את תחושת הרעב עולה וגואה, ואני יודע שאני עלול לטרוף כל מה שיגישו על השולחן בלי שום מחשבה או דין וחשבון לעצמי ברגע שאגיע.
ולכן, במצב בלתי צפוי שכזה, עוברים לנוהל אירוע בלת"ם. במקרה זה תמיד יהיה לי בתיק, או במכונית חבילת פריכיות קטנה/קרקרים + תפוח + בקבוק מים. ארוחה מסוג זה איננה מכילה כמות גבוהה של קלוריות ותמנע את הבולמוס העתיד לבוא, שאותו אני כבר רואה וצופה מראש.
נקיטה בנהלי הבלת"ם היא אוטומטית. כל אחד והנהלים שהוא מרכיב לעצמו בהתאם לאורח החיים שלו. זוהי שיטה מאוד שימושית ויעילה.
אל תגידו לעצמיכם משפטים כגון: "למה לדחוף קלוריות נוספות??" או "אם לא יהיה לי, אני בכל מקרה לא אוכל.. עדיף לחסוך את הקלוריות הללו".
אני באה ואומרת לכם, שלנקוט בנהלים מקדימים ולהיות בשליטה על המצב עד כמה שניתן – זוהי מחשבה נכונה שתורמת להצלחה לטווח הארוך.
בשיטה זו מונעים מהראש הבריא להכנס למיטה חולה!  סוף מעשה במחשבה תחילה.. להתראות!

החג מאחורינו..
ועוד איזה חג – פסח.. רבים מתלוננים שאין מה לאכול בפסח – ואיכשהו הישראלי הממוצע עולה  כשלושה ק"ג בחג שכזה, הכיצד? בקלות – כשאין מה לאכול – אוכלים מה שיש.. ומה יש? מזונות קטנים בנפח אך צפופים מאוד קלורית (מצות, עוגיות לפסח הן רק חלק קטן מהדוגמאות) ובגלל שפחות שבעים, אוכלים עוד ועוד.
אז יש מביננו שלקחו זאת בחשבון (גם מניסיונות העבר) ועברו את החג בצורה טובה מאוד, עמדו בכל היעדים שהציבו לעצמם טרם החג ויכולים להיות גאים בעצמם ביום שאחרי. ויש רבים וטובים, שחשים שהם צריכים להתנער מעט, להדק חגורות ולהיכנס למסגרת.
כדי להבין לאיזה צד של המתרס אתם שייכים, בדקו עם עצמיכם – האם אני מרגיש שאכלתי יותר מידי (מבחינת כמויות), כלומר האם סיימתי כל ארוחה כשאני מתקשה להתרומם מהשולחן?
האם עברתי את גבול הטעם הטוב מבחינת נשנושים בין לבין? עוגיות לפסח? חטיפים?
האם הרביתי לאכול בחוץ? (אכילה שחוסר הוודאות בה הוא גדול מאוד וכמות הקלוריות בה תהיה תמיד גבוהה יותר)
וכמובן –אינדיקציה טובה מאוד שתעזור לנו היא השקילה, לראות היכן אנחנו נמצאים.
אם עניתם על מרבית השאלות בתשובה כן, ולסיכום – השקילה אישרה את חששותכם – הרי שיש לנו עבודה.
אז מאיפה להתחיל?
באופן כללי, אני לא בעד דיאטות קיזוז ואני חושבת שבכל מקרה יש לעשותן תחת ביקורת ומעקב צמודים של דיאטנית קלינית. עם זאת, אתן היום מספר טיפים, על מנת להכניסכם לעניינים:

• ראשית, הוציאו מהבית כל מה שלא רלוונטי לתהליך. כן.. כבר עכשיו.. לא לפחד.. לקחת קופסא גדולה ולהכניס לתוכה את כל השאריות של פסח: את העוגיות, ואת החטיפים והשוקולדים שקיבלתם במתנה. ולהרחיק מהבית עד כמה שניתן.
• משם לכו לירקניה וקנו את מיטב הירקות שאתם יכולים למצוא. המושלמים ביותר והמפתים ביותר.
• דאגו שיהיה בבית חלבונים בשפע כגון: ביצים, פסטרמות, טונה, מוצרי חלב רזים (גבינה צפתית, בולגרית, צהובה 9%, יוגורטים וכו') דגים, בשרים רזים (חזה עוף) ובנוסף סוג אחד עד שניים של פחמימה מלאה כגון: לחם מלא ופסטה מחיטה מלאה, או דגני בוקר מלאים ולחמית.
• בעקבות הפסח קיימת הנטייה לנהור לסופרים ולקנות את מיטב הבאגטים, הלחמניות, הפיתות וכן.. גם הלחם הקל. אל תיסחפו אחר השפע. סוג אחד או שניים בבית מספיקים (הלא אנחנו בקיזוז, לא?)
• הרכיבו לעצמיכם 3 ארוחות עיקריות + 2 ארוחות ביניים.

ארוחה עיקרית תתבסס בראש ובראשונה על ירקות.
האפשרות היא לבחור בין סלט ירקות גדול / מרק ירקות / פשטידה דיאטטית המתבססת על ירקות, ביצים וגבינות.
למנה תוסיפו סוג אחד או שניים של חלבון: אם מדובר על סלט ירקות טרי תוכלו להוסיף מספר כפות של גבינה בולגרית 5%, או טונה וביצה קשה. אם מדובר על מרק, תוכלו להוסיף לו מנת בשר קטנה (עד 100 גרם) כמו פרוסת חזה עוף או הודו. ואם מדובר על פשטידה, פשוט תוכלו לאכול אותה עם יוגורט לבן טבעי.
כמו כן, תוכלו להוסיף מנה אחת של לחם לבחירה:
פרוסת לחם מלא / 2 לחמית / 5 כפות פסטה קרה מחיטה מלאה אותה תוכלו להוסיף לסלט / תפוח אדמה שיתווסף לסלט ניסואז..
3 פעמים ביום תוכלו לאכול כך ובין לבין מאכל חלבוני חלבי בלבד: יוגורט / שלגון דיאט חלבי קפה על בסיס חלב / משקה פרוביוטי חלבי 0% וכדומה.

זוהי דוגמא לדיאטת קיזוז שהארוחות בה משולבות, דהיינו, פחמימה + חלבון בריא + ירק.
באופן כללי אין בכוונתי להמליץ על דיאטות "מונו" או "כסאח" למיניהן שבהן אוכלים רק רכיב מזון אחד כמו יום שלם של ירקות ופירות, או יום שלם של מוצרי חלב בלבד או שצורכים כמות קטנה מאוד של קלוריות.
מעבר לכך שאינני מאמינה בהם (כפי שאינני מאמינה בירידה מהירה מידי), הם יכולים לגרום להתייעלות יתר של הגוף ולהקשות בירידה המאוחרת יותר בהמשך התהליך.
לעיתים, כשחווים תקיעות קשה במשקל מידי פעם אני משתמשת בדיאטות מעט יותר קיצוניות כמו דיאטות חלבונים לזמן מוגבל מאוד (ותמיד בשילוב עם כמויות קטנות של פחמימה). אך אין זה המצב במקרה זה. אינכם חווים תקיעות. אתם רק מעט רוצים להעלות את המוטיבציה של כניסה מחודשת לתהליך. ובזאת, נתתי לכם את עצותיי. מקווה שיהיו שימושיות.
שיהיה המשך שבוע נפלא
ונשתמע