שבוע נפלא לכולכם..
החגים האחרונים של השנה עוברים להם (גם שבועות כבר מאחורינו..) ולאט לאט בלי לשים לב, מגיע אלינו הקיץ ואיתו תקופת החופשות והנופשים. אני רוצה לשתף אתכם היום בעובדה שבדיוק חזרתי מצימר בצפון ולאור החוויות האחרונות שלי עם האוכל שם, לדבר על איך מתנהגים ומתנהלים נכון עם האוכל בחופשה (חופשה מכל סוג – מלונות, צימרים, וכן, גם בתורכיה עם "הכל כלול", וזה אפשרי – תשאלו את המטופלים שלי 
)
אז ככה, חשוב להבין שלושה דברים עיקריים שקשורים לאוכל בחופשה שלנו:
- חוסר וודאות אדירה לגבי מה אנחנו מכניסים לפה (גם אם אכלנו רק גבינות, סלטים, יוגורט וחביתות..)
- מאחר ובדרך כלל אין לנו כל כך שליטה על הכנת האוכל או ידיעה על מה הוא באמת מכיל – לכמויות שנאכל, יש חשיבות אדירה.
- לכל מעידה – יהיה מחיר! כמו שלכל עמידה בפיתוי – יהיה פידבק חיובי מהמשקל.
ומכשהבנו את שלושת הדברים הללו, נראה כיצד מתנהגים נכון בלי לוותר על ההנאה.
נטפל תחילה בסעיף הראשון:
כדי להקטין עד כמה שאפשר את חוסר הוודאות, הדרך הכי טובה להתנהל היא פשוט לשאול שאלות. למשל :-
- האם התפוח אדמה מוקרם? במה הקרמתם אותו?
- הדג מטוגן או אפוי? איזה דג מוגש (ישנם דגים שמנים יותר כמו נסיכת הנילוס, דניס..)
- השמן מגיע כבר בתוך הסלט? אפשר לקבל אותו בנפרד? אפשר לקבל רוטב בנפרד?
- כמה אחוזי שומן יש בגבינות? אפשר לקבל גבינות עד 5% שומן?
- יש איפשהו פינת דיאטה?
שאלות מסוג זה מאוד יפקסו אתכם, ועדיין תוכלו ליהנות מהשפע הרב. לא להתבייש "להטריד" את המלצר או המלצרית שלכם – אלה שאלות לגיטימיות, ואם עדיין תרגישו לא בנוח, תוכלו "לצ'פר" אותו או אותה בטיפ…
לגבי הסעיף השני – עניין הכמויות. עקב האכילס של רבים וטובים הסובלים מעודף משקל.
כן, כאן צריכים להיות חזקים מאחר ושמירה על הכמויות הנכונות היא קריטית כשרוצים לעבור חופשה בשלום ובלי לשלם מחיר קלורי יקר. אז כמה לאכול? הרי מחוץ לבית קשה יותר למדוד כמויות כפי שאנו רגילים בבית.
ולכן, הכלל המנחה יהיה: לאכול עד "שובע מינוס". זהו כלל פשוט שאומר "אני עוצר אכילה כשאני שבע". יותר פשוט מזה??
כדי לשמור ולהצליח עם כלל זה, חייבים להיות מרוכזים, וקשובים למרכז השובע והרעב שלנו. לשים לב מתי הגוף מאותת על שובע ובאותה השניה ממש – להפסיק לאכול!
לא להיגרר אחר מחשבות טורדניות כגון "עוד שעתיים אני שוב יהיה רעב ואין לי אוכל זמין מתי שאיהיה זקוק לו" (כאן אני עונה – "אז זהו, שבחופשה יש לך הרבה יותר, רק צריך להבין את זה". עוד לא פגשתי מישהו שחזר רעב מחופשה ממחסור באוכל ). וכן, אם תהיה רעב עוד שעתיים – אז תאכל ארוחת ביניים, זה בסדר (תמיד אפשר למצוא פרי..)
כמו כן, כדי לשמור על כלל זה, חשוב מאוד, יותר מתמיד לאכול לאט (לתת להורמוני השובע הזדמנות להתבטא) ליד השולחן, לא לחטוף שטויות בין לבין ולאכול רק בארוחות עצמן.
במידה ומדובר על פנסיון מלא, מדובר על כמויות אדירות של אוכל והיצע ענק של מבחר. לא חייבים ללכת לכל הארוחות. בניגוד ליום יום, בו אני כן ממליצה על ריבוי ארוחות (שלוש עיקריות ושלוש ביניים), במקרה של חופשה, לא חייבים. אפשר לפתוח את היום בארוחת בוקר מאוחרת (גבינות, לחם מלא, ביצה, ירקות וסלטים בשפע..), ארוחת ביניים טובה המכילה פירות או דגנים וארוחת ערב מוקדמת שהיא הארוחה המבושלת בדרך וכך לסגור את היום מבחינת אוכל.
ועכשיו נדבר קצת על על הסעיף האחרון שהזכרתי. למה הכוונה לכל מעידה יש מחיר?
הכל שאלה של מה תכננתי מראש, הן אם בעזרת הדיאטנית שלי, הקבוצה בה אני נמצא, הקואצ'ר שלי או כל מסגרת אחרת שבה מישהו חיצוני מפקח על תכנית ההרזייה שלי. נניח למשל, כי תכננתי בשלושה מתוך ארבעת הימים בהם אני בחופשה במלון לאכול פרוסת עוגה אחת / כל מאפה אחר (כי אני יודע שזו החולשה שלי). כמובן מאוד חשוב לעשות תכנונים ריאליים. הגבלה כמו "לא לגעת בשום עוגה" סביר שתביא לנפילה רצינית ביום הרביעי והאחרון על בופה שלם של עוגות.
כך, כשיש מגש עם פרוסות עוגה מול עיני ואני אוכל רק פרוסה אחת בכל אחד משלושת הימים הראשונים של החופשה – הרי שעמדתי בתכנון שהצבתי לעצמי והצלחתי (ולא בניגוד למה שרבים בתהליך חווים כמעידה – " אכלתי עוגה").
למעשה רק אם אוכל יותר, למשל גם ביום הרביעי – הרי שבעצם מעדתי, ולמעידה הזו יהיה מחיר עקב קלוריות לא מתוכננות.
בסוף החופשה אפשר לעשות הערכה של: כמה חרגתי? כמה אכלתי לא לפי התכנון? מה לצפות מהמשקל?
התכנון מראש הוא מאוד חשוב. הוא מקנה ביטחון בתהליך, תחושת הצלחה לצד אי ויתור על מה שבאמת חשוב לי (גם העוגה וגם התהליך חשובים לי), ומלמד אותנו את ערכים של שליטה ומידתיות.
טיפ אחרון לחופשה: בכל הזדמנות – עיסקו בספורט. בין אם זה חדר הכושר שבמלון, הליכה ביישוב שבו הצימר ממוקם, או שחייה איכותית בבריכה המקומית. כל דבר יעזור.
שתהיה חופשה נעימה
ושבוע נפלא.
